כאב מיופצאילי ומוגבלות, נקודות מעוררות כאב: הסבר למונח מיופציאלי-"מיו" מתייחס לשריר ואילו "פאשיה" היא רקמת החיבור הדקה העוטפת את השריר כמו ניילון נצמד. כאשר ישנה נקודה מעוררת כאבבשריר, הפאשיה העוטפת אותו נעשית מתוחה ומאבדת את גמישותה. בכך היא הופכת לחלק מהבעיה.

נקודות מעוררות כאב או בקיצור-נמ"כ, הן שכיחות מאוד. איש אינו נמלט מנמ"כ אפילו לא ילדים קטנים או תינוקות. הנמ"כ יכולות להתפתח בכל אחת ממאתיים זוגות השרירים בגוף, אורך חייהן של נמ"כ הוא כאורך חיי האדם והן אפילו יכולות להימצא בשרירים לאחר המוות.
לנמ"כ יש תכונה שלא מוערכת כראוי, הן יכולות להישאר רדומות זמן רב מבלי לעורר כאב. הנקודות הרדומות מהוות מקור גדול יותר לדאגה מאלו המכאיבות , מכיוון שהן עלולות לגרום למפרקים נוקשים ולאיבוד של טווח התנועה בגיל המבוגר. בנוסף, המתח המתמיד של השריר, הנגרם ע"י הנקודות הרדומות, נוטה למתוח את חיבור השריר לעצם גם אצל צעירים ועלול להסתיים בנזק בלתי הפיך למפרקים, ואפילו לגרום לדלקת מפרקים ניווני (אוסטאוארתריטיס, ניוון מתקדם של הסחוס המרפד את המפרקים. כתוצאה מכך נגרמים דלקת, כאב, קישיון והגבלה בתנועה). יתכן שאינכם יודעים אם יש לכם נקודות רדומות אך קל מאוד למצוא אותן, מפני שהן מגיבות ללחיצה בכאב רב. ניתן להפעיל באמצעות מתח או עומס קטנים ביותר.
כדי שהכאב יחלוף צריך לבצע עיסוי עמוק של הנמ"כ.

מה מרגישים כשנוגעים בנקודות מעוררות כאב?
האצבעות ירגישו מעין קשר קטן בגודל ראש סיכה עד גודל של גרגיר אפונה. בשרירים הגדולים של הירך יכולה נמ"כ להגיע לגודל של קצה של מקרוני מבושל חלקית. האצבעות חייבות להיות רגישות כדי לחוש את הנמ"כ –לכל אחד יש רגישות כזו. מעסים מוכשרים מאוד יכולים לסמוך על חוש המגע שלהם כדי לזהות נמ"כ. למזלנו, אנו יכולים לאתר את נקודות המגע בגופנו בזכות רגישותן הרבה ללחץ. הנמ"כ תמיד מכאיבות כשלוחצים עליהן, בכך אין ספק.
ה"מיתר המתוח הניתן למישוש" הינו סיב שריר נוקשה שבמישוש דומה לחבל ולעיתם קרובות טועים וחושבים אותו לגיד כתוצאה מהמתיחה החזקה של סיב השריר. לעיתים כאשר "פורטים על המיתר" השריר מבצע מעין קפיצה באזור שהיא תוצאה של כיווץ ספונטאני קצר.
נמ"כ זה לא אותו הדבר כמו שריר הנתפס כתוצאה מפעילות גופנית. שריר תפוס נוצר מהתכווצות של השריר כולו בעוד שנמ"כ הינה כיווץ בחלק קטן בלבד. מסיבות פיזיולוגיות הנמ"כ לא עוברות בקלות.

הפיזיולוגיה של נקודות מעוררות כאב:
המקום בו מתרחשת ההתכווצות בשריר הוא יחידה מיקרוסקופית של השריר הנקראת סרקומר. כדי ליצור את התנועה הקטנה ביותר צריכים להתכווץ מיליוני סרקומרים. נמ"כ מתרחשת כאשר סרקומרים שמגורים יתר על המידה אינם יכולים להשתחרר ממצב ההתכווצות שלהם.
כשהם במצב רגיל הסרקומרים פועלים כמשאבות זעירות, המתכווצות ומתרפות כדי לעזור לתנועת הדם ברשת הנימים המספקת את צורכיהם. כאשר הסרקומרים בנמ"כ שומרים על הכיווץ המתמיד, נפסקת אספקת הדם לאזור. כתוצאה מכך נוצר חוסר בחמצן ועודף בפסולת, שגורמים לגירוי הנקודה. הנמ"כ מגיבה בשליחת אותות כאב עד שהמוח שולח אותות להרפיית השריר. במצב זה מפסיקים להשתמש בשריר ואז הוא מתכווץ ומתקצר.

הפתרון: פתרון של בעיית הכאב המיופציאלי תלוי במציאת הנמ"כ המרכזיות, אלו הנמצאות במרכז השריר. נמ"כ תמיד מתחילות ממרכז השריר כיוון שזוהי הנקודה בה נכנס העצב המוטורי, המספק את הגירויים האומרים לשריר להתכווץ. זהו גם המקום בו נוטים הסרקומרים להיכנס לצרות, להיתקע וליצור נמ"כ. כשיודעים למצוא את בטן השריר (החלק הרחב, הבשרי) מגיעים ישר למיקום הנמ"כ הגורם לכאב.

נקודות מעוררות כאב לווייניות:
כאשר נוצרת נקודה מעוררת כאב באזור בו שורר כאב מוקרן משריר אחר, היא נקראת נמ"כ לווינית, הנמ"כ שמאצילה על הנמ"כ הלווינית נקראת נמ"כ המפתח או הנמ"כ הראשונית. לעיתים קרובות כאב כרוני הוא תוצר של שרשרת נמ"כ לוויניות העוברות משריר אחד למשנהו. אין זה נדיר שכל הצד בגוף יכאב כתוצאה משרשרת לווינית שכזו. לעיתים הנמ"כ הלוויניות חולפות מעצמן כשמטפלים בנמ"כ הראשונית. באותה מידה קשה לפתור נמ"כ לווינית אם לא מטפלים בראשונית.
הגורמים לנמ"כ: תאונות, נפילות, מתח ועומס יתר בעבודה. מאמץ יתר כרוני, ידוע גם על מקרים רבים של עומס חד פעמי שגורם לכאב שנמשך עוד זמן רב אחרי האירוע. לעיתים אנו נושאים משא לא הגיוני, או מתעמלים במרץ כשאנו לא בכושר ועובדים קשה מדי, זמן ארוך מדי. כל אלו גורמים לפגיעה בשרירים.

(מאת סהר צור) להתייעצות התקשרו: 1-700-052-053

צור קשר

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

ישוב: (חובה)

טלפון: (חובה)

ההודעה שלך