אמנות הטיפול במגע כוללת את העיסוי הרפואי. שיטת טיפול זו התפתחה עוד בשחר האנושות והשתנתה בהתאם לתפיסות הפילוסופיות והדתיות שאפיינו כל תקופה ואזור. אנו יודעים על שימושים קדומים בסין, הודו, מצריים, בבל, יוון ותרבויות עתיקות נוספות.

במקביל להתפתחות בשיטות העיסוי חלה התפתחות מקבילה בהבנת החשיבות של העיסוי ובתרומתו הרפואית. היום ידוע שהעיסוי משחרר חומרים מרגיעים למערכת העצבים ומשפר זרימת דם ולימפה. בכך הוא תורם להפחתת כאבים, שיפור גמישות ותנועה ולהתמודדות מוצלחת יותר עם מחלות שונות. אחת התרומות החשובות שמיוחסות לעיסוי הרפואי היא השפעתו על מצב הרוח ועל יכולת הגוף להתמודד עם מצבי עקה (סטרס) המאפיינים גם את תקופתנו.

הגישה המערבית מסבירה את תרומת העיסוי בדרכים ומנגנונים שונים. בחלקם, ההתמקדות היא בתועלת המקומית. למשל על ידי שחרור חומרי דלקת שהצטברו ברקמות מסוימות או הרפיית שריר על ידי הזרמת דם למקום. בחלקם, השפעות כלל מערכתיות, אם על ידי שחרור אנדורפינים שהם חומרים מרגיעים ואם על ידי גירוי מערכת העצבים והובלת המסר למוח שאמור לתקן את הבעיה. ראוי לציין שבצד ההסברים המערביים קיימים הסברים המיוחסים לתרבויות המזרח. על פי המודל שלהם, קיימת בגוף זרימת אנרגיה (לצד זרימת דם, לימפה וזרימה חשמלית במערכת העצבים, למשל). אנרגיה זו מכונה בסינית צ'י והיא אמורה לזרום באופן חופשי. חסימות או האטות בזרימה מובילים למחלות שונות. העיסוי מסייע בהנעת הצ'י ולפיכך בשיפור איכות חיי המטופלים.

במאמר זה אתמקד בהשפעה המקומית של העיסוי על הרקמות המטופלות. יש לזכור שקיימת גם השפעה סיסטמית (כלל מערכתית), כאמור, אך למרות חשיבותה, היא אינה מעניינו של מאמר זה.

מנגנון דלקת וכאב

בעקבות פציעה, מתיחת שריר או גיד או מחלה מקומית של מפרק כלשהו, חלה דלקת מקומית שמטרתה להחיש חומרי תיקון לרקמה הפגועה. אם תהליך הריפוי לא הושלם או הגורם המזיק לא הוסר, חלה בצקת ובהמשך הצטלקות הנוטה להתפתח לתהליך דלקתי. תהליך זה מתפתח לרוב באזור המפגש בין הצלקת לרקמת השריר או הגיד משום שהצלקת לא מצליחה להיספג בשל הכוחות המופעלים עליה. דוגמא לכך, מיני רבות, היא הטנוסינוביטיס היכול להיות שלב מתקדם של טנדיניטיס (דלקת בגידים).

כאשר הפגיעה ברקמה נעשית כרונית, נוצרת הידבקות בין השרירים לגידים, דבר שמוביל להגבלה בתנועה, כאבים וקליקים במפרק המשויך לרקמה.

בהמשך, בשל הכאב ומגבלת התנועה, האדם משתדל להימנע מתנועה המכאיבה לו ולכן נוצרת הידלדלות במסת ונפח השריר. חולשת השריר מונעת תנועה נוספת וכך נוצר מעגל קסמים שבו הכאב מוביל למגבלה שמחמירה את מצב הדלקת ומונעת את פיזור החומרים הבעייתיים ואילו, מצידם, גורמים להחמרת הכאב וחוזר חלילה.

אז מה העיסוי עושה?

קיימות שיטות עיסוי מרובות ולא כולן מתאימות לכל מצב. חלק מהשיטות מניעות את האזור הניזוק ותורמות לתהליכי הריפוי בדרכים הבאות:

א – שיפור זרימת דם מקומי. העיסוי יוצר חיכוך המחמם ומניע את הדם. כתוצאה מכך מופרשים חומרים המרחיבים את כלי הדם ומשפרים את זרימת הדם המקומית. כך, יותר חומרי הזנה יכולים להגיע לאזור הפגוע ויותר חומרי דלקת שהצטברו באזור יכולים להתפנות. קורס עיסוי מעניק למשתתפיו את הכלים לבצע פעולה משפרת זרימה זו ובכך להחיש ואף למנוע נזקים שונים למפרקים.

ב – שיקום תנועתיות. ידוע שהעיסוי יכול לשקם ולשפר את תנועת המפרק. שיפור זרימת הדם ומניעת הדלקת מאפשרת הגמשה והגדלה של טווחי התנועה. אילו מצידן מעודדות את המטופל להניע את המפרק הפגוע וכך נוצר מעגל קסמים חיובי המשפר מעת לעת את המצב הקודם. קורס עיסוי מעניק למשתתפיו את הכלים כיצד להימנע ולא לצור מתח מוגבר ומוגזם על המפרק. פעילות אגרסיבית עלולה לצור קרעים במפרקים במקום לשקם אותם.

ג – הפחתת כאב.  קיימים הסברים שונים לגבי יכולת העיסוי לצמצם כאבים. חלק מהם נובעים מצמצום ופינוי חומרי הדלקת שהחמירו והגבילו את אזור הנזק. מנגנונים אחרים מסבירים את יכולת המוח לחוש גירויים המגיעים מאזורים מרוחקים מהגוף ולהגיב בחסימת זרימת הכאב דרך מסלולי העצבים האיטיים. מודל זה נקרא אפקט השער והוא מוכר ומקובל בעולם המדעי. מודל אחר מסביר את השפעת הפחתת הכאב דרך הפרשת אנדורפינים המורידים את הכאב או דרך הפרשת חומרים בשם אנקפאלינים אשר חוסמים כאבים מהעצבים שמגיעים אל המוח.

ממה עלינו להיזהר?

ניתן להגיד שברוב המקרים, טיפול ממוצע של רפואה רגילה עלול להזיק בסבירות גבוהה בהרבה מעיסוי רגיל. עם זאת, על המטפל להקפיד על הכללים אותם למד בקורס עיסוי ולהימנע מטיפולים של התוויות נגד, כמו למשל במצבים של זיהומים כלליים, מפרקים מודלקים בצורה אקוטית, מצבים אורתופדיים היכולים להתבטא בשברים או ממצבים רפואיים שונים אחרים.

על מה המטפל צריך להקפיד?

המטפל צריך להקפיד על חדר חמים ואווירה מרגיעה על מנת שהמטופל יחווה רפיון ורגיעה בעת הטיפול. הטיפול יכול להיות כואב במידה אך אסור שיגרום למטופל לסבול עד כדי כיווץ משום שאז זרימת הדם והאנרגיה (הצ'י) נפגעים.

לפעמים, כדי להקל על כאב המטופל, ניתן להיעזר במתיחות, שמן סיכוך, קירור או חימום לפי הצורך. חשוב להקפיד על משך טיפול מתאים כדי שיספיק לצורך השגת המטרות אך לא יתארך באופן שיחליש את המטופל.  בתחילת תהליך הריפוי ניתן לבצע מספר טיפולים בשבוע אך בהמשך יש להפחית בהדרגה את התדירות ולהעלות את משך הטיפול עד למצב בו המטופל מקבל טיפול אחת לשבוע. הערכת המטופל, תפקודו ורמת הכאבים היא שלב חיוני עם התקדמות הטיפול.

ניתן לשלב שיטות טיפול נוספות כמו סטימולציה חשמלית, אולטרה סאונד או חימום וקירור. שיטות אילו מנוצלות בעולם המערבי אצל פיזיותרפיסטים אך הן נהוגות גם אצל מטפלים משלימים. השלמת הטיפול באמצעות תרגילים לבית, תזונה נכונה ולעתים שיטות ריפוי סיניות אחרות מקנה לטיפול איכות הוליסטית ומשפרת את סיכויי המטופל להשיג תוצאות לאורך זמן.

מאמר מאת: ד"ר ניר עמיר, מייסד ומנהל אקדמי של מכללת תמורות ומנהל המחלקה לרפואה אלטרנטיבית לילדים בבית החולים וולפסון

צור קשר

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

ישוב: (חובה)

טלפון: (חובה)

ההודעה שלך